בינואר 2016 משרד האוצר שיחרר סט תקנות חדש, בו הוא קבע שמעתה ואילך מעסיקים המחזיקים מעל עשרה עובדים יצטרכו לבצע את הדיווח לקרנות הפנסיה של העובדים באמצעות מערכת ממוחשבת. המהלך של משרד האוצר העביר הלכה למעשה את האחריות על הפקדת הכספים אל ידיו של המעסיק במקום אל חברת הביטוח, והכניס אותו אל תוך טריטוריה לא מוכרת ולא ברורה. בתוך כך נוצרה ״משימה חדשה״ עבור בעלי העסקים והחברות, ומעסיקים שדאגו עד כה בעיקר להפריש את הכספים נאלצו להתרגל כעת למציאות חדשה בה הם גם צריכים לוודא כי הכספים אכן הגיעו למקום הנכון, ומי שלא יעשה זאת צפוי לקנסות וחשוף לתביעות.
״המהלך של משרד האוצר הכריח את בעלי העסקים להשקיע עוד שעות על גבי שעות של עבודה בכל חודש על מנת לוודא כי כספי הפנסיה של העובדים אכן הגיעו למקום אליו הם ממוענים. עבור חברות גדולות בעלות עשרה עובדים ויותר, מדובר באתגר של ממש, שכן בדיקה של כל הפקדה מצריכה עבודה מול משולש הגורמים: חברת הביטוח, סוכן הביטוח ורואה החשבון. מעסיק שלא מוודא כי הכספים אכן הגיעו, נתון כעת תחת חשיפה תמידית של תביעות בגין הלנת שכר, כשהאחריות המלאה היא עליו. מה שאומר שעליו להקדיש את כל מרצו בכל חודש כדי להבטיח כי הכספים אכן הופקדו בקרן הפנסיה של העובד״, משתף אבי וקנין, מנכ״ל ״עלמא שירותי תפעול פנסיוני בע״מ״.